מה נוכל ללמוד מקהילות מקיימות?
שיח פתוח עם מחברי הספר 'לשמרה - קהילות מקיימות אקולוגיות בישראל'
שיח פתוח עם מחברי הספר 'לשמרה - קהילות מקיימות אקולוגיות בישראל'
ד"ר אופירה רול משוחחת עם ד"ר מלי נבו, פרופ' יורם רייך, ד"ר דניאל מישורי וד"ר ליה לוין, עורכי הספר: 'לשמרה, קהילות מקיימות אקולוגיות בישראל'.
להאזנה לפודקאסט: https://spoti.fi/3KxvCZV
אנו חיים בעולם שיש בו מורכבויות רבות בהיבטים של יחסי אדם, קהילה וסביבה. המגיפה העולמית זימנה מציאות שבה התחדד הצורך להבין מהי קהילה בהקשר של אדם וסביבה, מתוך צורך לתת מענה לרווחת הפרט והחברה, בהקשר רחב ועמוק, שיש בו רווחה הדדית לאדם ולטבע. מנקודה זו החל השיח על ובעקבות הספר 'לשמרה - קהילות מקיימות ואקולוגיות בישראל'.
הספר, אשר יצא לאור בחודשים הקרובים, כולל אסופה בה השתתפו 30 כותבות וכותבים, חלקם אנשי מחקר ואקדמיה וחלקם בעלי ניסיון חיים עשיר ומעורר השראה במרחב הקהילתי והאקולוגי. בספר נוצר דיאלוג מרתק בין שיטות וגישות לפיצוח סוגיות חברתיות-סביבתיות ואקולוגיות-הוליסטיות לבין מומחיות אקדמית. ברמה הפרקטית הספר חושף קהילות הנמצאות במסע של יצירת קהילה מקיימת וכאלה המתעניינות בנושא ורוצות להתחיל וללמוד מניסיון העבר ומהמציאות בהווה.
בספר ניתן למצוא דיון מרתק בתהליכים במרחבים שונים, כגון:
השיח הוביל אותנו להבנה שקהילה מקיימת היא מערכת הנמצאת באיזון של מרכיביה, כלומר שחברי הקהילה מצטרפים בהסכמה לחזון המשותף והתרבות הקהילתית נמצאת בהלימה לחיי היום-יום של חבריה, לחזון ולמיומנויות שלהם ומתקיים ביניהם דיאלוג דינמי ונושם אשר מאפשר חיים בהסכמה. לחינוך יש מקום מרכזי בקהילה כזו, הרבה מעבר לידע ולמיומנויות, בהבנה והנגשה של החיבור לטבע, להומניות, לשותפות ולדיאלוג. אלה משמעותיים בתקופתנו עבור טיפוח של בני אנוש אשר מודעים ובוחרים בקהילתיות ומבינים את משמעותה בהענקה של חוסן למול מצבי קיצון חברתיים, סביבתיים ומערכתיים. לכן, שיח ועשייה בהקשר של קהילה מקיימת ואקולוגית הם הרבה מעבר לעבודת אדמה וקומץ חברים עם חזון אידאי.
על אף שקהילה, קהילתיות וקהילות מקיימות ואקולוגיות נתפסות על ידי חלק גדול מהאוכלוסייה כאידיאל רחוק ולא מושג, הפודקסט והספר מזמינים להכיר, לבחון ולזהות את ההזדמנות והאפשרות ליצור תפנית תפיסתית, לייצר פתיחות ולהעלות את המוטיבציה להיות חלק, לפעול למען, להבין את משמעות הקהילה בחיינו ולרצות ליצור חיבורים בין אנשים, תחומי דעת ופרספקטיבות - כל אלה בהתבסס על דוגמאות מהחיים בישראל.
להאזנה לפודקאסט: https://spoti.fi/3KxvCZV
אנו חיים בעולם שיש בו מורכבויות רבות בהיבטים של יחסי אדם, קהילה וסביבה. המגיפה העולמית זימנה מציאות שבה התחדד הצורך להבין מהי קהילה בהקשר של אדם וסביבה, מתוך צורך לתת מענה לרווחת הפרט והחברה, בהקשר רחב ועמוק, שיש בו רווחה הדדית לאדם ולטבע. מנקודה זו החל השיח על ובעקבות הספר 'לשמרה - קהילות מקיימות ואקולוגיות בישראל'.
הספר, אשר יצא לאור בחודשים הקרובים, כולל אסופה בה השתתפו 30 כותבות וכותבים, חלקם אנשי מחקר ואקדמיה וחלקם בעלי ניסיון חיים עשיר ומעורר השראה במרחב הקהילתי והאקולוגי. בספר נוצר דיאלוג מרתק בין שיטות וגישות לפיצוח סוגיות חברתיות-סביבתיות ואקולוגיות-הוליסטיות לבין מומחיות אקדמית. ברמה הפרקטית הספר חושף קהילות הנמצאות במסע של יצירת קהילה מקיימת וכאלה המתעניינות בנושא ורוצות להתחיל וללמוד מניסיון העבר ומהמציאות בהווה.
בספר ניתן למצוא דיון מרתק בתהליכים במרחבים שונים, כגון:
- המאבק על שימור עצי הפיקוס בשדרות ירושלים ביפו בעת הקמת הרכבת הקלה
- חינוך לקיימות כמקדם קהילתיות - בית-ספר 'אפק' ראש-העין כמקרה בוחן
- זרעים של תקווה, بذور االمل? - מיזם אגן הקדרון, ואדי אל נאר, מזרח ירושלים - חקר חמש-שנתי של תהליך קהילתי, סביבתי וחברתי (2012-2017)
- הצעה למודל של דמוקרטיה מקומית בקהילה מקיימת - חוק עזר במרחב הביו-ספרי במגידו כמקרה בוחן
השיח הוביל אותנו להבנה שקהילה מקיימת היא מערכת הנמצאת באיזון של מרכיביה, כלומר שחברי הקהילה מצטרפים בהסכמה לחזון המשותף והתרבות הקהילתית נמצאת בהלימה לחיי היום-יום של חבריה, לחזון ולמיומנויות שלהם ומתקיים ביניהם דיאלוג דינמי ונושם אשר מאפשר חיים בהסכמה. לחינוך יש מקום מרכזי בקהילה כזו, הרבה מעבר לידע ולמיומנויות, בהבנה והנגשה של החיבור לטבע, להומניות, לשותפות ולדיאלוג. אלה משמעותיים בתקופתנו עבור טיפוח של בני אנוש אשר מודעים ובוחרים בקהילתיות ומבינים את משמעותה בהענקה של חוסן למול מצבי קיצון חברתיים, סביבתיים ומערכתיים. לכן, שיח ועשייה בהקשר של קהילה מקיימת ואקולוגית הם הרבה מעבר לעבודת אדמה וקומץ חברים עם חזון אידאי.
על אף שקהילה, קהילתיות וקהילות מקיימות ואקולוגיות נתפסות על ידי חלק גדול מהאוכלוסייה כאידיאל רחוק ולא מושג, הפודקסט והספר מזמינים להכיר, לבחון ולזהות את ההזדמנות והאפשרות ליצור תפנית תפיסתית, לייצר פתיחות ולהעלות את המוטיבציה להיות חלק, לפעול למען, להבין את משמעות הקהילה בחיינו ולרצות ליצור חיבורים בין אנשים, תחומי דעת ופרספקטיבות - כל אלה בהתבסס על דוגמאות מהחיים בישראל.